ברוב המוחלט של המקרים התורמת תהיה אנונימית על מנת שלא יתפתחו שאלות של הורות בעתיד. מדובר על תורמת צעירה בגילאים 21-30 שתקבל תשלום מוסדר וקבוע בחוק עבור תרומתה. יש פעמים שנשים שעוברות טיפולי פוריות מסכימות לתרום את הביציות העודפות שנוצרו במסגרת תהליך ההפריה המלאכותית.
בכל מקרה מתחילים בבירור מקיף של הרקע הרפואי של התורמת ובני משפחתה ובודקים לעומק הימצאותן של מחלות מכל הסוגים, התמכרויות לסמים ולאלכוהול, פרופילים נפשיים וכו' …
לאחר הבדיקה מקבלת התורמת טיפול הורמונלי של 3 שבועות עד חודש שמטרתו לגרות את השחלות ולייצר זקיקים. במקביל, עוברת האישה המקבלת את התרומה טיפול לחיזוק רירית הרחם על מנת לסנכרן את את מצב הרחם של שתיהן ולהתאים במדויק את זמן השאיבה וההחדרה.
לכשהגיע המועד שואבים את הביצית מהתורמת, מפרים אותה בזרע של בן הזוג ולאחר מספר ימים מחזירים את העוברים המופרים לרחם התורמת לצורך התפתחות.
שאיבת ביציות היא תהליך מורכב. הסיכונים בו נובעים הן מהטיפול ההורמונאלי ומתהליך שאיבת הביציות. הסיכונים הכרוכים בתהליך הם: דימום מהשאיבה, גירוי יתר של השחלות, ומחלות זיהומיות המאיימות בעיקר על מקבלת התרומה.
לייעוץ בנושא טיפולי הפרייה מלאכותית, צרו קשר עם ד"ר משה רויבורט מומחה לפוריות, בטלפון 072-3301439.
נשים רבות בארץ הזקוקות לתרומת ביצית נאלצות לנסוע לחו"ל כדי לעבור את התהליך. הצעת חוק תרומת ביציות תאפשר לנשים הסובלות מחוסר פוריות לקבל תרומת ביצית בישראל.
יוזמת החוק באה מההסתדרות הרפואית ביחד עם האגודה הישראלית לחקר הפוריות וזאת בכדי לאפשר את ביצוע התהליך בארץ, תוך הבטחת בריאותן וביטחונן של התורמות. המחשבה שמאחורי היוזמה היא שברגע שהנושא יהיה תחת פיקוח, יותר נשים יסכימו לתרום ביציות, תמורת פיצוי כספי.
בישראל, נכון להיום, מאפשר החוק לשאוב ביציות אך ורק מנשים שעוברות טיפולי פוריות.
הצעת חוק תרומת ביציות, שעברה בקריאה ראשונה ב-2007 פועלת להתרת תרומת ביציות למחקר ולפריון, גם מנשים שאינן עוברות טיפולי הפריה, אלא עוברות את ההליך אך ורק לצורך התרומה.